"בדוק מוקדם ככול הניתן"

אחת המטרות של הבדיקות הינה לספק כמה שיותר משוב ומידע לגבי איכות המערכת מנקודות מבט שונות (פונקציונליות ולא פונקציונליות' כמו עמידה בעומסים ושאר יכולות).

לעיתים בודקים נוטים בטעות לחשוב כי הדרך היחידה לספק מידע הינה להמתין לקבלת הגרסה הראשונה של המוצר ורק אז תוך כדי שימוש בתוכנה באופן אקטיבי לגלות בעיות וחוסרים/

אך כבר לפני שנים רבות הוגדרו שלבי בדיקה מקדימים יותר (מה שנקרא בספרי הלימוד בדיקות סטאטיות) המתבצעות בעיקר על ידי סקירהשל תוצרים שונים, החל מהדרישות השיווקיות, דרך הגדרת הדרישות של מהנדסי המערכת, ולעיתים אף של התכנון המפורט – שיטות אלו נלמדות בכל הקורסים הבסיסיים של הבדיקות וניהול פרוייקטים.

המעבר לאג'ייל לא שינה צרכים ויכולות אלו, ובנוסף לדגשים על בדיקות יחידה ולעיתים אף אוטומציה שלהן בשיטות כדוגמת TDD, הרי שגם אנו כבודקים יכולים לעשות פעילויות נוספות כמו עבודה בזוגות בהן נצטוות לתכנת וניתן לו רעיונות ומשוב תוך כדי כתיבה (כאשר הוא מצידו,מעצם הצורך להסביר לנו כיצד הוא תוקף הבעיה ולחשוב עמנו היכן הקוד עלול להכשל, יזהה בעצמו חלק מהכשלים – ווהקוד מלכתחילה ייכתב בצורה יעילה ונקייה יותר – מה שיביאלפחות תיקונים בהמשך ופחות בעיות המוכנסות כתוצאה מתיקונים מאוחרים אלו).

באג'ייל השתמרו תהליכי התנעה, רק שעכשיו הם אינם במסגרת תכונה אלא במסגרת סיפור – Story Kick-Off. גם כאן נהוג להיפגש ולדון בהגדרות הסיפור בפגישות דומות הנקראות Three Amigos Meetings (קראו לגביהן עוד במאמר של מיכאל בלינק למטה).

כמובן שלא נוכל לצפות מראש את כל ההשלכות, הקשרים בין תכונות שונות ואת כל צרכי הלקוח, אבל עם הזמן ניתן לשפר תהליכי סקירה אלו, בין אם על ידי ניסיון מצטבר ובין אם על ידי רשימות בקרה של נושאים הדורשים תשומת לב.

הרבה פעמים תהליכים אלו מתמוססים בשל המחשבה כי הם עולים בזמן רב – הן בקריאת ולמידת הגדרות המערכת מראש, והן בעליית הדיונים על הנושאים השונים.

עם זאתעלינו לזכור כי הרצון שלנו לחסוך קצת זמן בשלבים אלו – עשוי לעלות זמן רב בהרבה כתוצאה משגיאות וחוסר תשומת לב אשר ישליכו על השלבים הבאים.

אי הגדרת גבולות הסיפור או התכונה בצורה ברורה, יגרמו כמעט בוודאות לעבודה מיותרת של חלק מהגורמים, או לחוסרים אשר יקשו לשלב תכונה זו עם שאר תכונות המערכת.

נקודות נוספות לתשומת לב הן בדיקות שאנו נוטים (מטעמים הגיוניים לרוב) לדחות לסוף תהליך הבדיקות, כמו למשל בדיקות עומס ושילוב עם תכונות וחלקים אחרים של המערכת.

אז נכון שכאשר תהליכים ופעולות בסיסיות במערכת עדיין מקרטעים, זה יקשה עלינו לבצע בדיקות אלו במלואן – אך מאידך, לעיתים קרובות נוכל לבצע דגימות חלקיות של נושאים אלו, כבר בשלבים מוקדמים בהרבה, ובכך להעלות את תשומת הלב של המפתחים לטיפול מוקדם בנושאים אלו, אשר טיפול מאוחר בהם עשוי לשבש את כל התכונה ולדרוש סבבי בדיקה ותיקון כבדים ומיותרים ועמם לרוב גם איחורים בשחרור הגרסה.

עלינו לנתח את הנושאים העולים בשלבים מאוחרים של הגרסה או סבב הסקראם – במיוחד את אלו שגרמו לאיחורים או לשינוי מהותי – ולנסות ולראות האם היינו יכולים לטפל בחלקם על ידי מיקוד יעיל יותר בשלבים מוקדמים.

טיפ זה נכתב ע"י קובי הלפרין, חומר קריאה נוסף:

http://www.mkltesthead.com/2013/07/99-ways-workshop-9-test-as-early-as.html

סדרת טיפים זו "כיצד להפוך לבודקים טובים יותר" מתבססת על דיון ב: Software Testing Club

99 Things Testers Can Do To Become Better Testers

ה-eBook החינמי שנוצר בעקבות דיון זה: 99ThingsEbook.pdf

וסדרת פוסטים מאת Michael Larsen בשם: Ways Workshop 99 - בה מיכאל מרחיב על כל אייטם וגם מספק הנחיות כיצד לתרגל הנושא.